חליחל נ' מיינד טוסטר בע"מ

החלטה

1.בפני בקשת הנתבעת לדחיית התביעה על הסף מחמת חוסר סמכות מקומית, לחלופין, להורות על העברת התיק לבית המשפט המוסמך הוא לטענתה,בית המשפט לתביעות קטנות בפתח תקווה.

לטענת הנתבעת מקום עסקה הוא ברעננה וכתובתה היא בקדימה, כאשר מקום הסמינר נשוא התביעה היה בתל אביב. לפיכך טענה הנתבעת כי בית המשפט זה נעדר סמכות מקומית וכי הסמכות נתונה לאחד מבתי המשפט באזור תל אביב או מרכז.

2.לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובת התובע- דין הבקשה להידחות.

הסמכות המקומית של בית משפט לתביעות קטנות מוסדרת בתקנה 2 לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), התשל"ז-1976 וזאת על אף כל הסכם אחר בין הצדדים,כדלקמן:

"תביעה תוגש לבית המשפט שאזור שיפוטו הוא אחד המקומות המנויים להלן, והוא על אף האמור בכל הסכם שבין בעלי הדין; ואלה הם:

(1) מקום מגוריו או מקום עסקו של הנתבע;

(2) מקום יצירת ההתחייבות;

(3) המקום שנועד, או שהיה מכוון, לקיום ההתחייבות;

(4) מקום המסירה של הנכס;

(5) מקום המעשה או המחדל שבשלו תובעים;

(6) בתביעה שכנגד - מקום הגשת התביעה המקורית

3.הנתבעת אישרה כי העסקה בוצעה טלפונית ממשרדיה אשר ברעננה. במקרה דנן, כפי שעולה מטיעוני הצדדים, "הקיבול", כלומר, הסכמתו של התובע להשתתף בסמינר והתשלום באמצעות כרטיס האשראי ,נעשה במקום מושבו של התובע- צפת. על כן, מקום יצירת ההתחייבות הוא בצפת, ומכאן קמה סמכותו של בית המשפט לתביעות קטנות בצפת לדון בתובענה, מכוחה של תקנה 2(2) לתקנות השיפוט בתביעות קטנות.

4.כמו- כן מדיניות הפסיקה בכגון דא היא שלא לאפשר לחברות, הפונות ללקוחות פוטנציאליים באמצעות מדיה תקשורתית, להישען על טענת חוסר סמכות מקומית. ראו בש"א 22199/04 חברת הדקה ה-90 נ' חלוויה שי ואח', שם עמד בית המשפט על מאמציה של הנתבעת להתקשר בחוזה טלפוני עם לקוחות תוך שהיא מודעת היטב לעובדה שהם אינם בהכרח בתחום השיפוט של עסקיה, וכפועל יוצא מכך הבנתה את האפשרות שתאלץ "לנדוד" להתדיינות מחוץ למקום שבו היא מנהלת את עסקיה:"הנתבעת משקיעה מאמצים לקשור עסקאות טלפוניות עם לקוחות המצויים בכל רחבי הארץ ולאו דווקא עם כאלו אשר יכולים לסור פיזית למשרדיה, כפי שהיה נהוג לפני שנים. נראה לי כי בנסיבות אלו, שעה שמטרת הנתבעת לפרוץ את הגבולות המקומיים, לא ראוי להעלות טענות בדבר חוסר סמכות מקומית".

וראה גם פסק דינו של כב' השופט א. יקואל בתק' 1250/07: "הדעה הרווחת היא כי נתבע המבקש להגיע ללקוחות בכל רחבי הארץ ולקשור עמם עסקאות, אינו יכול להישמע בטענה כי מקום ההתדיינות צריך להיות במקום משרדו הרשום בלבד.

5.יתרה מזו, לא מיותר לחזור ולהזכיר את האמור ברע"א 6920/94 יאיר לוי נ' צבי פולג ואח', פ"ד מט(2), 731:"במדינה קטנה כמדינתנו ממילא אין לייחס משמעות מופרזת לשאלה אם תובענה פלונית מוגשת בתחום סמכותו המקומית של בית משפט זה או אחר; ואין ענין זה ראוי, בנסיבות רגילות, לשמש נשוא להעלאת טענות טרומיות;"

6.לאור האמור אני קובעת כי לבית המשפט בצפת יש הסמכות המקומית לדון בתביעה והבקשה נדחית.

ניתנה היום, י"ט אייר תשע"ד, 19 מאי 2014, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: